(בתמונת הנושא, בחירה בהגרלה – מי תורו להציג) דמוקרטיה משפחתית. משפט נחמד בסה"כ, קליל. כמעט טריוויאלי. אבל אצלנו? זה ממש לא התחיל ככה. הילדים שלי גדלו על אימוקרטיה. אני החלטתי. אני קבעתי. אני ביצעתי. למי הייתה אז סבלנות או רצון להתייעץ עם הילדים ? לחכות לתשובות ? לנהל דיון ? לתת לילדים לבחור ? […]
"לאבא שלי יש סולם." (נכתב ע"י תלמה אליגון רוז) ככה הייתי רואה את אבא שלי. איש עם סולם.כזה שיודע להגיע גבוה, חכם, מחושב, יודע כל. "ואבא שלי הוא הטוב מכולם, "ואבא שלי הוא הכי בעולם." היית איש יוצא דופן.איש של עשייה, של עבודה קשה, של דיוק.איש שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות.האמינות אצלך
שבת בבוקר, יום יפה… אמא שותה המון קפה, ואבא קורא המון עיתון… (אריק איינשטיין) אמממ…. לא אצלי 😊 הילדים שלי תמיד צחקו עליי, שזה לא ידוע להם. תמיד היו עניינים בבית או בחוץ. קפה ? עיתון ? – הם לא הכירו שבתות שכאלה. מההתחלה השבתות שלנו לא היו שבתות של כל אחד לעצמו, אלא שבתות
זוגיות בין מטלות החיים Read More »
עם השנים, גיליתי שסלסלות הן לא רק כלי לסידור. הן סוג של שקט נפשי שאפשר להעביר ממקום למקום. הן מזכירות לנו בית שיש בו סדר, שיגרה שמכבדת את עצמה, ובעיקר — תחושת שליטה קטנה בעולם עמוס. ומי שמכיר אותי, יודע היטב ששליטה בסדר, זה דבר שמאוד חשוב לי ! אין סדר בעיניים –
מותק, הילדים גדלו ! כמה אנחנו רוצים לעזור לילדים שלנו .לתמוך. להיות. לתת להם את המקום לפרוח ולהתפתח, אבל גם לדעת לשחרר, לתת להם את המרחב לבחור לעצמם את הדרך. מזמן, כתבתי לכם את הפוסט: "ילדים זה שמחה", ובפוסט הזה, נכתב על….. ילדים קטנים. הכול היה ברור – אנחנו הובלנו, הם הלכו אחרינו. אבל מה
יש סדקים בכל דבר. זו דרכו של האור להיכנס. ובתוך כל אחד מאיתנו, יש אור ייחודי, בלתי ניתן לשכפול. שלנו !האור שבסדקים – שלו ! אסור לנו לשכוח את מי שאנחנו באמת. אסור לי ! לשכוח ! אסור לנו להקטין את עצמנו כדי להתאים, או לעמעם את האור שלנו כדי לרצות אחרים. אני
(ספוילר תמונה: קעקוע שעשיתי כשעזבתי את החנות. שנה כיוון.) האומץ לקום וללכת. מכל מקום, מכל דבר שלא טוב לנו. יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מבינים, שמשהו כבר לא עובד. הנפש לוחשת: זה כבר לא המקום שלך. אני לא שייכת לכאן. לפעמים זה הרגע הקטן שבו אנחנו מבינים: די, אני לא יכולה יותר. ואז נשאלות השאלות:
איך קרה שההצקות הקטנות שלי על סדר וארגון… הפכו להרגלים של הילדים שלי? סדר במשפחה – גרסת הילדים. תמיד האמנתי שה"נודניקיות" שלי לגבי סדר וארגון, יעברו קדימה לילדים וישתרשו אצלם. האמנתי שכל מה שאני עושה ובונה להם בילדותם, ילווה אותם הלאה בחיים שלהם. הדרך לא הייתה קלה ולא תמיד הם עשו את הדברים מרצון.
סדר במשפחה – גרסת הילדים Read More »
מכירים את: שברת, שילמת ? כמה פעמים נתקלנו בזה בחנויות ? האמת, נראה לי שזה יותר של פעם. לא שמתי לב שיש בחנויות כיום את השלט הזה. אני חושבת שזה בגלל שהדברים שאנו קונים היום, הם כל כך זולים וחסרי משמעות מבחינת עלויות. וגם הדברים שקונים היום, הם יותר זניחים. כמעט כמו בחיים. אבל
שברת, שילמת – ואז מה ? Read More »
מדבקה על המדף ! נשמע דבילי… אההה ? אבל קראו עד סוף הפוסט ותבינו כמה זה חכם 😊 ובאמת… כמה פעמים מצאתם את עצמכם עומדים מול הארון, תוהים לאן נעלמו כל המכנסיים הקצרים? או מחפשים חולצה מסוימת ומושכים אחריה חצי ערימה? מחפשים את הפיג'מה הנוחה של הילד ומוצאים רק חולצות חג? המדבקות על
מדבקה קטנה עם אפקט גדול- הסוד לסדר המושלם Read More »
יש דברים שבשבילם שווה להתעורר לפני הזריחה. יש רגעים שהם לא רק יפים – הם חורטים זיכרון. יש בקרים שהם לא סתם התחלה של יום. זריחה אחת. שני לבבות. מקום אחד – הארבל. בחרנו לקחת את עצמנו להרפתקה אמיתית — זריחה מהארבל. כן, זה אומר לקום כשהעולם עוד חשוך. כן, זה אומר לארוז את
זריחה אחת, שני לבבות – הבוקר שלנו לארבל Read More »
הלוטוס הוא יותר מסתם פרח יפהפה – הוא סמל. סמל של התמסרות וזרימה, של טוהר שנולד מתוך הבוץ. וכמה יצא לי לחשוב על בוץ בזמן האחרון, להרגיש אותו, לחוש אותו, לשחות בו, ולחפש את הפריחה שלי מתוכו. וכשאני חושבת על הלוטוס, אני רואה בו השתקפות של הדרך האישית שלי. החיים, כמו מים. לעיתים שקטים
הלוטוס ואני – על פריחה מתוך הבוץ Read More »
תמיד הייתי טובה בניירת ותיוקים. למה ? – שאלה טובה ! אולי כי יש לי אבא כזה. מסודר. מאורגן. ובתור הילדה הקטנה שלו, למדתי ממנו המון. אני הייתי המסודרת ביותר בבית ילדותי. המאורגנת, המחושבת. וכך גם התבגרתי ובניתי לי את הבית שלי. עם חגי, והניהול עם הילדים. כן, הכל מסודר, מאורגן ומחושב. אני זו
קשה להתקדם כשאנחנו עדיין מביטים לאחור. כשיש משהו שתוקע אותנוומפריע לנו בתפקוד היומיומי. הלוואי והיינו יכולים לשחרר כל כך מהר את כל מה שמעכב אותנו. כי הכי קל זה להיתקע על דברים, לנהל את עצמנו לא נכון, ולחזור על טעויות שוב ושוב ושוב. החיים הם מסע מתמשך, והחיים מתרחשים רק יום אחד בכל
שבת בבוקר, יום גשום…. כמה אהבנו ושרנו בבית את השיר:"שבת בבוקר – אריק איינשטיין". רק שבשיר היה יום יפה, ונו…. מה לעשות,בפוסט שלי זה יום גשום. אבל היי…. זו הזדמנות מושלמתויש הרבה על מה לחשוב ולעשות בשבת שכזו ! וכמובן, אחרי שנתיים שאתם עוקבים אחריי, אני חושבת שאתם כבר יכולים לדעת שאיך שאני מבינה
שבת בבוקר, יום גשום Read More »
אי אפשר לשלוט במה שיקרה,אבל אפשר לשלוט בתגובות שלנו. האומנם. אפשרי ? שליטה עצמית ? התגובות שלנו, לא תמיד שלנו.היינו רוצים שיהיו לנו תגובות אחרות.שנדע להתמודד, לענות טוב יותר,אך לעיתים, התגובות שלנו מלאות אמוציות.נזרקות לאוויר ולעיתים זו גם דרך אל חזור.לא כך היינו רוצים שזה יהיה, אבל זה פשוט קורה. גדלתי בבית מיוחד.חום ואהבה מצד
גידלנו את הילדים שלנו שמשפחה זה מעל הכל. תמיד נהיה שם בשבילם. בכל שלב ושלב של החיים, לא משנה מתי ואיך, הם יודעים שכשיצטרכו – אנחנו מיד מתייצבים. לכל דבר. ולא תמיד זה היה כל כך קל…. אתחיל דווקא מסיפור די נחמד, שנתן לי להבין, שכמה שלי זה נראה טבעי והגיוני, זה בעצם לא
מיונים של החיים ! משפט קטן, אבל אומר הכל ! מיונים !!! כמה קשה לנו להתחיל למיין דברים שונים בבית, בעבודה, בחיים. כמה קשה לנו להגיע למקום בו אני צריכים "להתניע" את עצמנו ולהתחיל לעשות זאת. אבל זה קורה. בסופו של דבר. כל פעם בגלל סיבה כזו או אחרת… אצלי, המצב פשוט
הווטסאפ ללא ספק, מקום יעיל לארגון המידע שלנו. נכון שיש עוד מלאאאאא תוכנות ואפליקציות ומנהלי משימות, אבל…. הווטסאפ שלנו זמין ונגיש כל הזמן ! לפני שבועיים הייתי בשהייה קצרה מטעם העבודה. ישבתי עם חברות לקפה בבוקר ושוחחנו על כמה דברים. לכל שאלה, הייתה לי תשובה ששלפתי מהנייד. חלק ממידע בווטסאפ, חלק מרשימות אחרות, אבל
ווטסאפ – מקום יעיל לארגון המידע שלנו Read More »
לבחור נכון ! (אמיר דדון) השיר הזה תפס אותי בשבוע שעבר. שמעתי אותו פעם ועוד פעם, הקשבתי שוב ושוב למילים, ולא הפסקתי לתהות. האם אני בוחרת נכון. עוד קצת יותר משבוע, חל יום הולדתי…. הזמן המתאים לחשבון נפש 🙂 הרבה מחשבות צפות ועולות להן. האם אני מסוגלת לעבור על הדברים שעושים לי טוב
