החיים מתרחשים רק יום אחד בכל פעם,
ואנו צריכים לבחור איך לחיות את היום הזה.

מה אנחנו עושים ביום הזה ?
מהם הבחירות שלנו ?
המחשבות שלנו ?
הרצונות שלנו ?

האם נשמח ביום הזה ?
נלך לבקר את הורינו המבוגרים ?
נקבע לנו פגישה עם חבר אהוב ?
אולי עם אחד הילדים ?

כמה פעמים סיימנו את היום הזה בתחושת החמצה ?
לא עשיתי, לא הספקתי, התנהלתי לא טוב…

כמעט בכל יום אני חושבת על החיים שלי.
על מה שהם נתנו לי,
על מה שיש לי.
על מה שלמדתי מהם,
על כל מי שהולך איתי בשלבים השונים של החיים,
ומי שכבר לא יילך איתי לעולם.

אילו היינו יודעים מראש שיש לנו רק יום אחד בחיים,
בטוח שהיינו מנצלים אותו היטב. עד תום.
היינו חושבים טוב טוב מה לעשות בו,
מה מתאים לנו, ומה יעשה לנו טוב.

אז למה שלא נחשוב כך כל הזמן ?
על הימים שלנו, על החיים שלנו.
כאילו כל יום הוא היום האחד הזה ?!

למה שלא נהפוך את הימים שלנו
לטובים יותר, נעימים יותר, שלמים יותר ?
נעשה דברים שחשבנו שלא נעשה,
והכל בשביל לנצל את היום הזה.
יום אחד בכל פעם. והיום זה היום הזה.

מאז שהתחלתי את עבודתי כדיילת אוויר,
אני משתדלת לנצל כל רגע שיש לי.
גם בשהייה אליה אני מגיעה,
וכמובן ברגעים שאני נמצאת בארץ.
קובעת להיפגש עם יקיריי,
מחפשת את הרגעים לבלות עם כולם.

לא תמיד הימים עוברים כך שאני בוחרת נכון.
עושה את הפעולה הנכונה,
עונה את התשובה הנכונה.
אבל זה שלי.
מה שחשבתי, מה שהתאים לי באותו הרגע.
זו הייתי אני. ההתנהלות שלי.

וכך קורה לפעמים,
שלא תמיד אנחנו חושבים על הסביבה,
או על ההשלכות שייווצרו מאותה עשייה,
מאותו מילה שזרקנו באוויר,
מאותה פעולה שגרמה לנו להחוויר.

לא תמיד אנחנו מתנהלים היטב.
גם הבן \ בת הזוג שלנו, החבר או החברה,
לא יסכימו תמיד עם מה שאנחנו אומרים.
והרבה פעמים, זה גם יוביל ל"פיצוצים".

וזה לאו דווקא בגלל שאמרתי משהו שלא היה צריך להיאמר,
אלא בגלל שמה שאני אגיד,
לא מתאים לצד השני.

כמה פעמים אמרתי, כתבתי, דיברתי,
ואחר כך התחרטתי ??!!
כמה פעמים הוצאתי את הדברים החוצה
מבלי לשלוט בזה יותר מדי ?

לא כך תכננתי, לא כך תכננו.
אך צריך לקחת אחריות על הבחירות שלנו.
גם אם הם לא היו הכי נכונות.
אבל בחרנו, עשינו, אמרנו.
ועם זה צריך להתמודד.

אי אפשר לשלוט במה שיקרה,
אבל בהחלט צריך לארגן את התגובות שלנו,
האמירות שלנו, ההתנהלות שלנו.

נכון. זה קשה. קשה מאוד.
כי אנחנו מקובעים בתוך דפוסי התנהגות מסוימים,
שקשה לנו מאוד לצאת מהם.

אבל אילו  הייתי עוצרת רגע,
מסתכלת על החיים מהנקודה שיש רק יום אחד,
אולי אז הייתי מתנהלת אחרת ?!
אולי הייתי חושבת יותר ?

הייתי מקבלת את הדברים יותר באהבה,
הייתי משיבה יותר אהבה לאחרים.
לא הייתי שוכחת לרגע לחבק את הילדים,
גם הייתי מתקשרת יותר להורים.
ולא נשכח – שהייתי מתעצבנת פחות על הדברים הקטנים,
ואפילו על הגדולים.

הרבה פעמים אני מארגנת את המחשבות שלי בתבניות.
כי תבניות חשיבה, עושות סדר לפעולות, ממש כמו ברשימות.
ואז, הרבה יותר קל בהתנהלות.

בסופו של דבר, כל בעיה היא תוצאה של תהליך חשבתי.
וכמה מחשבות מתרוצצות לנו בראש !

כמה דברים אנחנו רוצים להגיד, לכתוב.

חיים הם בחירות.
וזו הבחירה שלי !
אי אפשר לדעת מה יהיה מחר.
אז למה לא ליהנות היום ?
הרי החיים מתרחשים רק יום אחד בכל פעם.
והיום הזה  – הוא היום !