גם דבר קטן, כמו לצאת לסרט משפחתי ביחד – שווה המון ! 

איך אני אוהבת את הרגעים הקטנים האלו.

לא צריך יותר מדי.
לפעמים הרבה, זה שום דבר.
ולא תמיד ניתן למצוא זמן.
ואני יודעת כמה הילדים שלנו עמוסים כל כך.
כל אחד יש לו את העיסוקים שלו,
הלימודים שלו, החברים שלו.

אבל אני גם יודעת שהם צריכים האחד את השני,
אני יודעת שהם רוצים אחד את השני,
שגם הם מחפשים הזדמנויות לבלות ביחד.
הרבה פעמים הם יוצרים לעצמם בילויים ומפגשים משותפים,
אך גם אני רוצה שיהיה לנו זמן איכות איתם.

ואז עולה רעיון בראש,
או שאני יזמתי או הילדים.
ואחרי שכבר בדקתי פחות או יותר זמינות
אז אני קובעת תאריך ביומן.

זה מתחיל מסמס משפחתי ובדיקה כללית.

הכל עובר בווטסאפ "משפחה בהרחבה".
זה הווטסאפ פלוס one, עם כלתי כמובן.

כל אחד אומר, כותב מה יכולותיו,
מה המגבלות של השעות ואיך הוא מגיע.
ואז זה קורה. קבענו !
לסרט. כן, שמעתם נכון.
סרט משפחתי ביחד.
זה לא יותר מדי גדול…
זה לא לוקח שעות…
לא מצריך מהילדים לוותר על שגרת היום,
זה רק מחבר אותנו בעוד משהו קטן.
מפגש משפחתי במקום קצת שונה.

אחרי שיש אישור סופית,
אני מזמינה את הכרטיסים.
הרי לא נרצה למצוא את עצמנו
בסופו של דבר ללא מקומות… נכון ?
קבענו ישר בקניון.
כל אחד מגיע ממקום אחר,
משגרת היום המטורפת שלו.

ואני, כאמא שצריכה לוודא שהכל סגור ובסדר,
שולחת להם סמסים מסודרים,
שחס וחלילה לא יהיו טעויות:

"יובל מגיעה מהלימודים (או שתסכמו אחרת)
חגי מגיע מאימון כושר
אני מגיעה מהעבודה
שחרותמעינדב – תגיעו באוטו אחד".

בנוסף, כדי שהכל יהיה מאורגן כמו שצריך,
ושהם יבינו את השתלשלות העניינים,
שלא אשמע אותם מתבכיינים שהם רעבים,
(כן, כן, גם בגיל כזה זה קורה J)
אז אני שולחת להם עוד סמס:

"נא להכין 3 שקיות פופקורן,
ולהביא אתכם גם בקבוקי קולה ומים גדולים.
תביאו גם כוסות ותאכלו משהו בבית 🙂
אחרי הסרט נשב על קינוח…."

אז כן, אני מאלו שמביאים פופקורן מהבית.
כשאני הולכת 7 נפשות לסרט,
כשאני זו שמזמינה ומשלמת על כולם,
ויודעת שזה לא ייגמר רק בפופקורן,
אז איפה שאפשר אני מצמצמת.
וזה לא כזה ביג דיל.
פופקורן, זה פופקורן.
וזה לא משנה להם מאיפה הם אוכלים,
העיקר שיהיה ל"קטנטנים" שלי מה לכרסם…

וכשהסרט הסתיים,
המשכנו לבית קפה לקינוח.
הבטחתי להם… לא ?

וזו הודעת הסמס האחרונה שלי של אותו הערב:

"משפחה מקסימה שלי ❤
רציתי להגיד שהיה אתמול ערב מושלם….
אבא ואני נהנינו מאוד לראותכם צוחקים בקולי קולות,
נהנים מהסרט (ומבחינתנו גם מהביחד).
אשריי לי שזכיתי להיות אתכם אתמול.
אוהבת אתכם המון – זכיתי להיות אמא שלכם ❤♥❤♥"

זהו. לא צריך יותר מזה.
אפילו סרט משפחתי גורם
לרגעים קטנים של אושר,
רגעים קטנים של ביחד.

ומה שיפה זה,
שגם הם מחפשים את הרגעים האלו.

מגיל מאוד צעיר לימדתי אותם שהם ביחד !
"אחד בשביל כולם, וכולם בשביל אחד".

קודם כל אתם.
אחר כך שאר העולם,
אחר כך החברים,
וגם האחרים.
אתם קודם כל תומכים ועוזרים אחד לשני,
חושבים אחד על השני,
אתם – זה מה שיישאר לכם.

אז אולי זה קצת קיצוני,
ואולי זו קלישאה.
אבל האני מאמין שלי
זה שאחים צריכים לדאוג אחד לשני,
ולהיות אחד בשביל השני תמיד.
קודם כל הם ביחד, מול כל העולם.

אז אולי זה גם לא מיקרי שהסרט שראינו היה:
"שומרי הגלקסיה".
והם השומרים שלי.
הם שומרים אחד על השני.
וזה כל מה שצריך מאחים.

"אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד".