מצדה !

עוד כשהייתי ילדה,
והייתי צריכה להכין עבודה בשיעור מולדת,
בחרתי לכתוב על מצדה.
הספר "מצדה" של יגאל ידין,
שעמד גם בראשות החפירות הארכיאולוגיות המקיפות
של מצדה בין השנים 1963-1965,
עזר לי מאוד גם להבין את מצדה.

באותה תקופה,
הייתה בטלוויזיה מיני סדרה על מצדה.
הסדרה המחישה בצורה כל כך טובה
את החיים שם על ההר, שזה היה נראה כל כך אמיתי.

הערצתי את ההקרבה שלהם,
תיארתי לעצמי איך הם חיו שם, מה עבר עליהם,
והרצתי אין סוף פעמים בראש את סופם העצוב.

הקלטתי אפילו על קלטת טייפ,
את קולו של אלעזר בן יאיר מהסרט,
המורה להם על ההחלטה להתאבדות המונית.
והוספתי את זה לעבודה.
כל כך חזק זה תפס אותי….

אוי מצדה, מצדה.

וגם כשגדלתי,
חיפשתי הזדמנויות רבות להגיע למצדה.
עם בן זוגי, כשנולדו הילדים, בכל הזדמנות שיכולתי.

באחת מהפעמים,
נסענו לשם עם הילדים ובת דודי וילדיה.
אני הייתי בהריוני הרביעי בחודש שביעי.

לקחנו לינה בכפר הנוקדים.

ביום הראשון עשינו את המסלול של ברכת צפירה.
ירידה ועלייה בסולמות (בלי חבלים).
המסלול הוביל אותנו לגב מים עמוק בלב מדבר,
מראה פראי בפני עצמו !

מכפר הנוקדים נוסעים כ- 3 ק"מ צפונה בדרך עפר.
מחנים את הרכב בחניון הלילה של ברכת צפירה.
יורדים בדרך מסומנת שחור ופונים ימינה בשביל הירוק.
צועדים לאורך סימון שבילים הירוק, שזה מעין קיצור דרך.
לאחר הירידה, חוברים שוב לשביל השחור.

צועדים עוד כחצי ק"מ  בדרך רחבה עד נחל צאלים.
עולים מזרחה מעל גדת הנחל בשביל המסומן כחול,
עד שפוגשים את הסימון הירוק בפניה ימינה,
בשביל קצר היורד אל בריכת צפירה.

רק שימו לב, הירידה תלולה ומלווה בסולם יתדות.

חוצים את הגב מים בזהירות,
ולאחריו מגלים את הבריכה הגדולה על קצה הצוק.

נו… נהנים משכשוכים, מתמונות וחוזרים חזרה באותו מסלול.
העלייה כבר יותר "פשוטה" מהירידה התלולה.
לפעמים צריך לעזור לילדים,
אך זו חוויה ללא ספק.
פחות מומלץ לילדים מתחת לגיל 8.

למחרת בבוקר עלינו למצדה שלי.
בחרנו לעלות בשביל הסוללה,
והעלייה הייתה קשה כי רוחות רבות קיבלו את פנינו.
גם אני הריונית (זוכרים ? חודש שביעי)
גם עם 6 ילדים בגילאים שונים, כשהגדולים רק בני 11.
וגם רוחות חזקות.
מאתגר משהו.

אבל החלטנו. אז עלינו.
ועלינו. ועלינו, עד שהגענו למעלה.
התחלנו לטייל בין המחסנים, בארמון הצפוני, בבית המרחץ,
בכנסייה הביזנטית, בבורות המים,
והכל כל כך מחייה את מצדה.
אני חושבת על האנשים שגרו שם. גברים, נשים וטף.
מדמיינת את חייהם במקום הזה.

איך הם הסתדרו, איך הגיעה אספקת האוכל.

בינתיים הרוחות התגברו. מאוד.
מצאנו את עצמנו בסופת חול נוראית.
אי אפשר היה ללכת ולא להתקדם לאף מקום.
לילדים נכנס חול לעיניים,
ואחד מהם עף עם הרוח והשתטח על הרצפה.
התיישבנו תחת אחד המחסים וחיכינו שהסופה תיחלש,
אך זה לא קרה.
החלטנו להתקדם אט אט ולרדת מהדרך שהגענו.

תמכנו ועזרנו אחד לשני,
זה לא היה פשוט וקל,
אבל – עשינו זאת !

שנית מצדה לא תיפול !

(מטבע לשון הלקוחה מן הפואמה מסדה ^של יצחק למדן.)

כמובן שיש גם אפשרות לעלות ברכבל המצויין.
וכשמטפסים איתו מעלה,
רואים עד ים המלח,
ואת שחזור המחנות של הרומאים.

אני ממליצה מאוד,
להיכנס לאתר רשות הטבע והגנים
ולראות את כל מה שמצדה יכולה להציע לנו.
יש באתר המון היסטוריה והמון אפשרויות לפעילויות.
רק תגיעו למצדה.

ואם כבר אתם בסביבה,
וזו סביבה מדברית, אז… יש גמלים !
הזדמנות נהדרת לעשות לילדים סיבוב על גמלים…

תיהנו ! ואל תשכחו לקחת איתכם ציוד לטיול

וסלסלת פיקניק מפנקת.