רשמ"צ טיולים – קיץ וחורף

אין הרבה דברים שאני אוהבת יותר מארוחה משפחתית. כולם מגיעים, הבית מתמלא בקולות, בצחוקים, בשיחות שמתחילות בנושא אחד וקופצות לעשרה אחרים… כל אחד מביא איתו

כל ילד הוא עולם ומלואו. כל ילד מוצלח ומיוחד בדרכו. אחד בולט יותר, אחד פחות, אבל לכל אחד – יש את הייחודיות שלו !  

אף פעם לא מגיע לנו את הכאב שאנחנו חווים. לפעמים זה רק מזל רע. וזה יסתדר. רק זמן. רק למה הכאב צריך להיות מורכב כל

יש ימים שבהם העולם בחוץ רועש מדי. החדשות כבדות, הלב דרוך, והשגרה, אם בכלל יש כזו, מרגישה רחוקה.   אנחנו לא מוצאים רגע לעצמנו, ולא

(בתמונת הנושא, בחירה בהגרלה – מי תורו להציג) דמוקרטיה משפחתית.   משפט נחמד בסה"כ, קליל. כמעט טריוויאלי. אבל אצלנו? זה ממש לא התחיל ככה. הילדים

"לאבא שלי יש סולם." (נכתב ע"י תלמה אליגון רוז)   ככה הייתי רואה את אבא שלי. איש עם סולם.כזה שיודע להגיע גבוה, חכם, מחושב, יודע