לונה פארק

הקן המתרוקן, קורונה, הפתעה – מה הקשר ?? ראשית, השתיים הראשונות: הקן המתרוקן וקורנה,מכילות את אותן האותיות 🙂שנית, מסתבר שכשאתה חולה קורונה, וצריך בידוד,יש משהו מאוד מועיל בקן שהתרוקן.וההפתעה המרגשת ? – תגיע בסוף… אז גם יומי הגיע,להיות קורונאית מן השורה 🙂וכשנודע לחבריי ולמשפחה,קיבלתי כל מיני הערות, בקשות, שאכתוב על זה בבלוג."גם הקורונה זה זמן […]

"לא שופטים אנשים לפי הטעויות שלהם, אלה מה הם מוכנים לעשות כדי לתקן אותם."   וכמה טעויות עשיתי בחיי. התחתנתי בגיל צעיר מאוד. ולא לטעות הזו התכוונתי. זה היה מתוך בחירה. לא הייתי בהריון, לא כפו זאת עליי, אך שוב, זה היה נתיב חיי. ידעתי שמצפים ממני להתחתן, להקים משפחה, לבנות בית. ידעתי שמצפים ממני

כמה נקודות על זוגיות שיעזרו לנו לבנות טוב יותר את החיים שלנו יחדיו:   * בזוגיות אנחנו אחד למען מטרה אחת. לבנות בית יציב ואוהב, בהתחלה כזוג, ואז כמשפחה. * בזוגיות יש ללמוד להתמודד עם הפחדים שלנו. ולא להשליך אותם על בן הזוג שלנו. * בזוגיות צריך ליצור אחידות ולהתוות לנו דרך. להחליט שאנחנו יחד

אתם חושבים שרק לכם יש מריבות ? – טעיתם. זה היה יום שיגרתי של פעילות משותפת… הבוקר התחיל בקימה ב- 5:15.נסענו לכיוון שפיים.חבר טוב שלנו, שהוא גם מקבוצת הריצה,וגם חבר טוב לחיים,רץ באותו היום אולטרה.האולטרה שלו הייתה 50 ק"מ,והוא החליט לעשות זאת בחולות געש. אז כפי שבעלולי ואני צוברים ביחד חוויות,גם היום הזה היה אמור

תנו לי לחיות בתוך לונה פארק, סופרלנד, כל גן שעשועים, בארץ או בעולם. ממש ממש בתוך. לעלות ולרדת כל היום מכל המתקנים, לקבל סחרחורת ולהרגיש בעננים.   כל חיי הרגשתי שאני בלונה פארק. ולאו דווקא בגלל שביליתי שם הרבה. פשוט החיים היו כאלה, מקצה לקצה. טלטלו אותי, סחררו אותי הרימו אותי למעלה והפילו אותי למטה.