בזוגיות, כמו בזוגיות,יש רגעים טובים יותר ורגעים קשים יותר. רגעים שמחים ורגעים עצובים.רגעים שבהם אנו רוצים "להרוג" את בןבת זוגנו,וגם רגעים בהם אנו רוצים "לטרוף"

לא משנה איזה גילאי ילדים יש לנו בבית.תמיד שמח, תמיד יש דברים לבצע,תמיד לא מצ'עמם, תמיד יש עניין ! מה עושים ואיך "משתלטים" על ניהול

מה עושים כשלא הכל הולך כמו שרצינו ? היו לנו תוכניות, היה לו"ז, הייתה מחשבה.ובבת אחת הכל השתנה.אז איך מתמודדים עם זה ? ידענו מה

אין על עוגיות ! נקודה. תמיד כיף להכין, תמיד כיף לפנק איתן,תמיד כיף לארח איתן, תמיד כיף לתת אותן. מאז ומעולם אהבתי לאפות.לאפות לבד, לאפות

טוב… אני לא אומרת או מתיימרתשהמטבח שלי יהיה פרפקט ! תמיד יש עוד משהו לשנות, לסדר, לארגן,עוד רעיון שאפשר לקבל מאחרים,עוד טיפ ליישם. אבל –

גם כשהילדים גדלים,תמיד אפשר למצוא סיבה למסיבה. זה יכול להיות יומולדת, קבלת התואר או תעודה.מפגש לכבוד הילד שטס למשלחת,או כל דבר שיגרום לאיחוד משפחתי ולחגיגה

ההורים מתבגרים… הרגע הזה מגיע אצל כולנו.ההורים שלנו – התבגרו. על רובנו זה משפיע,משנה את סדרי החיים… רגע אחד אנו מטפלים בילדים הקטנים שלנו,רצים אחריהם

מחר יום הזיכרון. התלבטתי רבות האם לכתוב ולשתף על נעם שלי… על יום הזיכרון האישי שלי. האם זה מתאים ? אך בבלוג הזה, יש גם