ההורים מתבגרים…

הרגע הזה מגיע אצל כולנו.
ההורים שלנו – התבגרו.

על רובנו זה משפיע,
משנה את סדרי החיים…

רגע אחד אנו מטפלים בילדים הקטנים שלנו,
רצים אחריהם בגינה,
הולכים להופעות בבית הספר,
מלווים אותם לאורך הצבא,
אח"כ מגיעים לסיום התואר,
מחכים לחתונות שיגיעו.
וכשמגיע הרגע, כשהם רק מעט גדלים, פורשים כנף,
אנו מוצאים את עצמנו מטפלים בהורינו,
שמתיילדים בעצמם.

בפוסט הזה אתן לכם כמה המלצות מצוינות לטיפול בהורים המתבגרים שלנו.
איך להקל על חייהם, לתת להם דברים שיעזרו להם ביומיום.

כמובן שזה בעקבות דברים שאני עושה אצל הוריי,
וראיתי שזה משפר להם את החיים,
וגם עוזר לי לטפל בהם בצורה טובה יותר 🙂

אך בואו נתחיל מההתחלה:
אין ברירה…. הגענו ליום שההורים שלנו התבגרו.

הו הו… מה זה התבגרו ? – הולכים ברוורס….
הכל קשה להם, הכל בלתי נסבל.
הגוף כואב, העיניים שורפות, אין כוח לזוז או לעשות משהו.
הם מתחילים לשכוח דברים,
ואנחנו צריכים לדבר / לצעוק כשנפגשים איתם או בטלפון,
ולהגיד כל דבר 5 פעמים.
כן, ההורים שלנו – התבגרו.

ואז מגיע הרגע שהתפקידים מתחלפים.
אנו צריכים לדאוג להורים שלנו.

לקחת אותם לרופאים, לטפל בכל החשבונות,
לדאוג שהם יעשו פעילות גופנית,
ולדבר איתם מדי יום, כי זה האוויר שלהם.

ובשביל זה אנחנו כאן.
להזכיר להם, להיות להם לפעמון על הצוואר.
להגיד להם לצאת להליכות,
לבדוק אם הם אכלו.

כן, כל מה שהם עשו לנו כשאנחנו היינו ילדים,
עכשיו הכל מתהפך.
הם הילדים, ואנחנו ההורים שלהם.

נכון, זה לא תמיד קל.
בואו. לרוב זה לא קל.
הם לא רק מתיילדים,
הם גם הופכים לפעמים להיות בלתי נסבלים…

אבל הלו…. אתם זוכרים כמה אנחנו היינו בלתי נסבלים בתור ילדים ??
האם הם וויתרו עלינו ?
האם הם לא המשיכו לקחת אותנו לטיולים ?
לא המשיכו לטפל בנו, להיות סבלניים ?

אז אין ברירה…

ברגע שנפנים ונקבל את זה שההורים שלנו הפכו להיות ילדים –
כך נבין, שהטיפול בהם הוא הכרחי.

אני מנהלת המון שיחות עם הוריי על המצב הקיים.
על לקבל את איך שהם.
עם הקושי, העיניים השורפות, הגוף שקשה לו ללכת, הנפש הכואבת.
ובכל שיחה ושיחה אני מעודדת, מסבירה,
נותנת להם עוד הכוונה.
מזכירה להם לצאת להליכה בבוקר,
ללכת לשיעור ספורט.
מזכירה להם שיש אנשים עם מצבים יותר גרועים משלהם
ושהם צריכים להיות מאושרים מהמצב הקיים, כי יכול להיות גרוע יותר.

כן, עם הכאבים,
עם הרגליים שבקושי הולכות,
כן, עם העיניים השורפות,
כן, עם השכחה.
זה קשה להם כל כך.

ולפעמים אני מסיימת את השיחה במשפט שקצת קשה לשמוע,
אבל מכניס את הכל לאמת המרה:
אדם מתחיל את החיים בטיטולים ולרוב מסיים אותם כך.
למה אני אכזרית ? – ככה.
כי אני בעד האמת המרה,
כמה שהיא תהיה קשה,
עדיף על הליפות דברים.

וכן, הם כבר מבינים את זה וצוחקים על זה.
לרוב השיחה נגמרת בחיוך ובהבנה,
וחוזר חלילה – ביום למחרת.

מצאתי את עצמי, מנהלת את הוריי,
לא פחות משאני מנהלת את ביתי.

מה כן נוכל לעשות למען הורינו המתבגרים ?

* להזכיר להם לעשות כמה שיותר תשבצים ומשחקי חשיבה.
זה כל כך חשוב ועוזר לשיפור הזיכרון !
ואם הזיכרון כבר דפוק, או מתחיל להתדרדר,
כדאי לעשות להורה שלנו איזה ספרון עם תמונות ושמות הילדים והנכדים.
להוסיף גם תמונות ממקומות אהובים מהעבר.
זה עוזר ממש…

* לא להתבייש ללכת עם מקל הליכה, כיסא/מקל, או כל דבר אחר שאותם ייצב.
לא פעם אני מסבירה להם שזה הרבה יותר עדיף,
מאשר ליפול ולשבור את מפרק הירך.
שאז ההחלמה היא כל כך קשה עד בלתי אפשרית לפעמים…
אז קדימה – תלכו עם אביזרי הליכה.

* קופסת תרופות מסודרת זה הכרחי לחלוטין !
במקרה אצלי – זה בשליטתי.
אחרי שגיליתי שהם לא לוקחים את התרופות שלהם כמו שצריך,
קניתי קופסאות תרופות והתאמתי את זה אליהם.
מה זה אומר ?
זה אומר שבקופסא רגילה יש רק: בוקר, צהריים וערב.
אך מה עושים כשיש: לפני ואחרי הארוחה ?
"בניתי" קופסא מתאימה לכל אחד,
עם 6 יח' ליממה (בוקר, צהריים וערב – לכל אחד לפני ואחרי הארוחה)
והכנתי 3 קופסאות כאלה לכל אחד, שיספיק ל – 3 שבועות.
כך, כשאני נפגשת איתם, אני לוקחת אליי את הקופסה הריקה,
ומכינה להם אותה לפעם הבאה, ותמיד יש להם מסודר במלאי.

* אבל רגע ? – איך יודעים שלא עושים טעויות ?
איך אני יודעת שאלו התרופות הנכונות ?
טוב, כשלקחתי לידיי את הטיפול בהוריי,
תיאמתי עם מתאמת תרופות.
כן. יש דבר כזה.
היא עשתה תחקיר על הוריי,
שוחחה עם הרופאים,
ועשתה סדר בכל התרופות והכדורים.
מה מותר לקחת ומתי,
מה מיותר או שקיים פעמיים.
היה שווה במיוחד ! ואני מאוד ממליצה עליה,
או על אחרים שאתם מכירים.

* לתת להם זכוכית מגדלת שתעזור להם בקריאה.

* לשים במקלחת כיסא מיוחד להתקלח בישיבה,
וגם ידיות לאחיזה.
יש מלא אתרים של הגיל השלישי,
עם מגוון רעיונות ומוצרים לעזרת ההורים המתבגרים.

* להעיף מהבית כל שטיח שהם יכולים להחליק עליו !

* אם ההורים לא מבשלים, צריך לדאוג להם לאוכל מבושל.
וגם כמובן – להזכיר להם לאכול בצורה מסודרת.
מאחר ואני לא בשלנית גדולה, (בעלולי אחראי על ארוחות שישי בבית)…
ואני מעדיפה לאפות,(פוסט מושלם על עוגיות כאן),
או להכין ארוחות משפחתיות חלביות,
אז מצאתי את הפתרון לאוכל חם להוריי.
בשלנית.
אני מזמינה להם ממגוון הבשרים, התוספות, הסלטים,
וכותבת להם מה יש בקופסאות.
את הכל אני מסדרת להם בהקפאה,
והם מוציאים בכל פעם קופסה אחרת,
וכך תמיד יש להם אוכל מבושל בבית.

* לרשום אותם לשח"ל או לנטלי.
שיהיה להם אפשרות להתקשר במקרה חירום,
ויבואו לעזור להם.

וזהו גבירותי ורבותי.
זה פחות או יותר ההמלצות שלי,
מהצד שלי,
ממה שאני מכירה מהוריי.

לנדנד להם על ספורט, הליכות – כל פעילות גופנית טובה !
לדאוג לאוכל ותרופות במסודר !
לדאוג שיהיה להם כל אביזר למתבגר…
לבקר אותם כמה שיותר,
וכמובן לשוחח איתם בטלפון בכל הזדמנות.

אם יש לכם עוד רעיונות,
איך לעזור להורים המתבגרים,
כמובן שמוזמנים להגיב בתגובות,
לשתף אותי ואת הקוראים בתובנות שלכם.

ובינתיים – הכי חשוב –
להמשיך להיות שם – בשבילם !