חדר הילדים,
איכשהו תמיד הופך ל"בור ללא תחתית".
הילדים מביאים אינסוף דברים מהגן,
אנחנו (כן, הסבים והסבתות המפנקים),
קונים להם שטויות קטנות ומתנות,
ויש כמובן גם ההורים…
וככה בלי ששמנו לב,
החדר מתמלא בצעצועים, בובות, משחקים, ציורים,
ועוד מיליון דברים קטנים.
אז לפני כחודש, שוב "נקראתי לדגל".
הפעם בבית של הבן שלי,
שביקש שאגיע לעזור קצת בסידורים.
ונו… אין טובה ממני כשמדובר בסדר, ארגון, רעיונות,
ושאר המטעמים שמחכים לי בבית עמוס בדברים.
האמת היא, שהילדים שלי בסך הכל ירשו ממני
את האהבה לסדר וארגון.
מי יותר ומי פחות כמובן.
והם בהחלט יודעים לסדר גם לבד.
אבל אין כמו אמא שמגיעה לתת עזרה,
עם זוג עיניים נוספות, קצת ניסיון של שנים,
והרבה חשק להכניס דברים למקום.
וכמובן שאני לא אגיד לא.
אני הרי חיה ונושמת סדר…
אז באמת למה לא ?!
סדר בארון בגדים הקודם של שחר
אז מאיפה מתחילים ? –
שאלה טובה…
כשהגעתי לשחר לסדר,
דווקא התחלנו מארון הבגדים של ההורים,
ואחר כך גלשנו לחדר של הילדה.
ושם… טוב,
שם כבר הייתה חגיגה של ממש !
הנכדה שלי, איך לומר זאת,
היא ילדה שיודעת להעסיק את עצמה בכל דבר.
כל ציור שלה מקבל משמעות.
כל משחק קטן או גדול מקבל תשומת לב.
לכל חפץ יש סיפור,
ולכל דבר יש מקום שהיא בחרה עבורו.
והכי מדהים ?
היא גם זוכרת בדיוק איפה היא הניחה כל דבר.
עכשיו תבינו את האתגר.
מצד אחד, אני רוצה לסדר.
מצד שני, אני ממש לא רוצה לפגוע
בעולם הקטן שהיא בנתה לעצמה.
כי מה שבעיניי נראה כמו אוסף של חפצים,
בעיניה יכול להיות עולם שלם.
ולכן, לסדר את החדר בלעדיה היה קצת מאתגר.
לא רציתי שהיא תחזור הביתה,
תגלה שהזזתי לה את כל הדברים,
ותרגיש שמישהו שינה לה את העולם בלי לשאול.
ספוילר…
הילדה ממש התלהבה מהסדר החדש בחדר שלה !
התחלתי בארון הבגדים והצעצועים,
ודווקא מהקופסאות הגדולות.
הוצאתי את תכולתן והתחלתי לסדר לפי נושאים.
בובות ואביזרים לחוד, כלי נגינה, מכוניות וכך הלאה.
כי בעיניי, זה תמיד הדבר החשוב ביותר.
המיון.
וכמובן, להתאים את גודל הקופסה לדברים שבתוכה.
כי אין שום היגיון להכניס חמישה צעצועים קטנים לקופסת ענק,
או לדחוס עשרות פריטים בסלסלה קטנה.
כך מצאתי את עצמי גם "מפרקת" את תכולתן
של קופסאות אחסון שקופות,
שהן דרך אגב, בנוסף לסלסלות, פתרון נהדר לסידור.
הוצאתי את מה שהיה בתוכן,
ומילאתי אותן מחדש בדברים אחרים,
שהיה הרבה יותר הגיוני לאחסן בהן.
כי לפעמים הקופסה מצוינת,
רק התכולה שלה לא ממש מתאימה.
ואם כבר מדברים על פתרונות אחסון,
אני תמיד אוהבת לבדוק מה יש בבית
לפני שקונים משהו חדש.
אחרי שסיימתי עם הארון בחדר שלה,
המשכתי לארון עם הציוד יצירה שבחדר השני.
ואז אותו דבר. להוציא החוצה, למיין,
לסדר ולהחזיר מסודר בארון,
בתוך קופסאות ולפי נושאים…
ומשם עברתי גם למגירות באמבטיה.
שם עברתי על כל המגירות,
בדגש על כל הגומיות וקישוטי השיער של הקטנה.
מיינתי, הפרדתי,
וחיפשתי לכל דבר מקום הגיוני מבחינת ההתנהלות המשפחה.
כי אם עושים את התסרוקת של הגן בחדר,
מן הסתם הכל צריך להיות שם ולא באמבטיה.
מבינים את כוונתי ?
וכך, סלסלה שכבר הייתה מיועדת לזריקה,
קיבלה חיים חדשים והפכה לבית של כל הגומיות שלה.
והיא ממש התלהבה מזה!
גם תיק קטן, שקוף ומיותם,
קיבל תפקיד חדש לאחסון האביזרים הקטנים.
וזה בדיוק מה שאני אוהבת בסדר.
לא תמיד צריך לקנות משהו חדש.
לפעמים רק צריך להסתכל על מה שכבר יש לנו,
ולחשוב עליו קצת אחרת.
ואצלי, גם כשהילדים שלי היו קטנים,
מאוד אהבתי לסדר שוב ושוב את החדרים שלהם.
לשבת על הרצפה עם כל הצעצועים,
למיין את המשחקים,
לבדוק מה שלם ומה כבר מזמן איבד חלקים,
לעבור על הטושים והצבעים,
ולזרוק את אלה שכבר מזמן הפסיקו לצייר.
בשבילי זאת אף פעם לא הייתה מטלה.
אהבתי את זה 😊
אחרי הסיפור האישי,
הנה כמה מהדברים שאני תמיד ממליצה לעשות:
קודם כל למיין.
לפני שמתחילים לסדר,
כדאי לבדוק מה באמת יש בחדר.
להיפרד מצעצועים שבורים ומחלקים שכבר אין בהם שימוש,
ולהעביר הלאה צעצועים במצב טוב שכבר לא משחקים בהם.
בשביל לסדר, צריך להתחיל קודם מבלאגן 😀
לשפוך / להוציא הכל ולמיין !
לכל דבר יש בית.
זה אולי המשפט שהכי מזוהה איתי.
לכל חפץ צריך להיות מקום קבוע.
וכשמחלקים את הצעצועים לפי נושאים,
הרבה יותר קל לילדים למצוא את מה שהם מחפשים,
וגם להחזיר למקום.
אפשר אפילו להדביק על הקופסאות תמונות קטנות,
כדי שגם ילדים שעדיין לא קוראים יוכלו להתמצא.
או פשוט להוסיף מדבקה עם שם התכולה.
כך, כשהתכולה משתנה,
אפשר להחליף את הכיתוב בקלות.
אנחנו השתמשנו בסלוטייפ של 3M
שניתן להסירו בקלות וזה לא משאיר סימנים.
או להשתמש במכשיר מדבקות.
לא הכל צריך להיות בחוץ.
אפשר להשאיר בחוץ את המשחקים האהובים,
ואת האחרים לאחסן בארון או במדפים גבוהים יותר.
אחת לתקופה אפשר להחליף ביניהם.
אביזרי יצירה – עולם בפני עצמו.
קחו ארגונית מחולקת, רצוי עם תחתית,
או כמה קופסאות שקופות,
ומיינו את כל חומרי היצירה.
טושים לחוד, מדבקות, דבקים וכו'.
ואחת לכמה זמן, עברו על הטושים,
וזרקו את מה שכבר לא עובד.
בהחלט אפשר לעשות מזה משחק עם הילדים.
ואם יש מקום,
אני מאוד אוהבת ליצור לילדים פינה קטנה שמיועדת רק ליצירה.
שולחן נוח, כיסא בגובה מתאים,
ומקום שבו מותר ליצור בחופשיות.
ומה עושים עם כל הציורים והיצירות ? –
כל יום מגיע ציור חדש, ועוד יצירה, ועוד הדבקה,
ומשהו שהילד הכין במיוחד בשבילנו.
אבל תכלס, אי אפשר לשמור הכול.
אני ממליצה לבחור יחד עם הילד כמה יצירות אהובות במיוחד,
ואת השאר לצלם ולשמור בתיקייה דיגיטלית.
אצלנו בבית, עד היום,
יש תיקייה לכל ילד עם היצירות / מחברות מיוחדות שלו מהילדות.
פעם, לא היה דיגיטלי 😊
גם המגירות שמתחת למיטה יכולות לעבוד בשבילנו.
אם יש מיטה עם מגירת אחסון, או מקום לקופסה שקופה מתחתיה,
זה מקום נהדר לצעצועים ולמשחקים.
אבל גם כאן, אני לא ממליצה לזרוק הכול פנימה.
אפשר לחלק את המגירה בעזרת קופסאות פתוחות,
ולהקדיש כל אחת לסוג אחר של משחק.
לא חייבים לקנות עוד פתרונות אחסון.
לפני שרצים לחנות,
כדאי לבדוק מה כבר יש בבית.
סלסלה שכמעט נזרקה,
קופסאות נעליים יפות,
תיקים שקופים,
וכל אריזה קשיחה שיכולה לקבל תפקיד חדש.
לפעמים כל מה שצריך הוא לשנות ייעוד.
ורק אחרי שמסיימים למיין,
מבינים אם באמת חסר משהו.
כי לקנות עוד קופסאות בשביל לאחסן עוד דברים,
זה לא תמיד הפתרון.
לפעמים הפתרון הוא פשוט שיהיו קצת פחות דברים.
לסדר עם הילדים.
