שם המחבר: Nira

אין על עוגיות ! נקודה. תמיד כיף להכין, תמיד כיף לפנק איתן,תמיד כיף לארח איתן, תמיד כיף לתת אותן. מאז ומעולם אהבתי לאפות.לאפות לבד, לאפות עם הילדים כשהם היו קטנים. לאפות.הייתי מבלה עם הילדים שעות בהכנת עוגיות.ללא ספק זו הייתה פעילות מצוינת.הילדים נהנו = אני נהניתי. כשהם גדלו, והתחילו להגיע הרבה חברים למפגשים בבית,לשעות של […]

טוב… אני לא אומרת או מתיימרתשהמטבח שלי יהיה פרפקט ! תמיד יש עוד משהו לשנות, לסדר, לארגן,עוד רעיון שאפשר לקבל מאחרים,עוד טיפ ליישם. אבל – אני בהחלט אוהבת את המטבח שלי איך שהוא,קטן ופונקציונלי, מכיל הרבה דברים אך לא עמוס מדי,אפשר להגיע לכל דבר בקלות,או אולי עם שרפרף קטן,(לפי דעתי חובה בכל מטבח)יש בו הכל

גם כשהילדים גדלים,תמיד אפשר למצוא סיבה למסיבה. זה יכול להיות יומולדת, קבלת התואר או תעודה.מפגש לכבוד הילד שטס למשלחת,או כל דבר שיגרום לאיחוד משפחתי ולחגיגה !   לפעמים המפגשים המשפחתיים הם סתם מפגשי ארוחה,ולפעמים המפגשים הופכים להיות סביב נושא מסוים ועם סיבה ! אז איך מצליחים לארגן את החגיגה,ולקבוע עם 4 ילדים מתבגרים (מבוגרים בעצם),שכל

ההורים מתבגרים… הרגע הזה מגיע אצל כולנו.ההורים שלנו – התבגרו. על רובנו זה משפיע,משנה את סדרי החיים… רגע אחד אנו מטפלים בילדים הקטנים שלנו,רצים אחריהם בגינה,הולכים להופעות בבית הספר,מלווים אותם לאורך הצבא,אח"כ מגיעים לסיום התואר,מחכים לחתונות שיגיעו.וכשמגיע הרגע, כשהם רק מעט גדלים, פורשים כנף,אנו מוצאים את עצמנו מטפלים בהורינו,שמתיילדים בעצמם. בפוסט הזה אתן לכם כמה

מחר יום הזיכרון. התלבטתי רבות האם לכתוב ולשתף על נעם שלי… על יום הזיכרון האישי שלי. האם זה מתאים ? אך בבלוג הזה, יש גם פוסטים על החיים. על כל מיני דברים שאנו עוברים… קיבלתי גם "אישורים" שונים ואז הכל הסתדר לי. מבולבלים ? – מיד אסביר.   ערב יום הזיכרון חל השנה יום לאחר

בלי אוויר ! מי לא רוצה לפעמים, לעצור את הרכבת ולרדת ?את האוטובוס ? את האוטו ? את האופנוע ?כל אחד יכול לחשוב על מה שהוא רוצה…ורק – לעצור.   אבל רגע, זה לא באמת קורה….כמה קשה לנו להתנתק מהכל,להגיד שגם לנו מגיע קצת רגע של מנוחה,רגע של רגיעה ושלווה. אבל – לא קורה… החיים

איפה כותבים משימות יומיות  ?איך מתכננים ?איך מסנכרים מול הלו"ז ? הנייד שלנו משמש אותנו לאין סוף דברים.   דרכו אנו קוראים את החדשות, משחקים, רואים סרטים.כל היחסים החברתיים שלנו מתקיימים דרכו. הדבר הכי חשוב מבחינתי בנייד,זו השליפה המהירה שיש לי לכל דבר.הכל נמצא ונגיש !ולא פחות חשוב – הוא גם מסונכרן עם המחשב. אז

תיק הדיילת שלי מסודר כל כך טוב,כך שנכנסים אליו המון דברים !   גם הטרולי והמזוודה מאורגנים בצורה כזו,שהכל נכנס – ולא חסר לי דבר.איך זה קורה ? –  מוזמנים לקרוא כאן 🙂   עד שהגעתי לעבודתי כדיילת אוויר,אריזת מזוודה הייתה תמיד ארוכה ומתסכלת.הייתי צריכה לארוז ל – 4 ילדים וגם לבן זוגי,לחשוב ולחשב מה

בית מסודר – חלום בהישג היד ! הבית שלנו – הוא חלון הראווה שלנו.אבל זה לא רק מה שחשוב…   אנו רוצים שתהיה לנו בבית אווירה נינוחה.שכשאנו נכנסים הביתה נהנה ממה שיראו עיננו.שהסלון יהיה נעים ומזמין.שנוכל לשבת בו שעות, להירגע בו, לארח בו.שלא יהיה עמוס מדי, שיהיה כיף להיות בו.לנו, לחברים שלנו, למשפחה. שהחדרים יהיו

יש מבחר גדול של אביזרים לארגון הבית… רק תבחרו מה שבא לכם ! אני מאוד אוהבת קופסאות, סלסלות, אביזרים שעוזרים לעיצוב וסידור הבית. הם כל כך שימושיים ופרקטיים לכל סדר ! 1. הכי הכי חשוב – סלסלות ! מכל המינים, מכל הגדלים. שמים בהן הכל מהכל, לפי נושאים כמובן. הסלסלות מאוד יעילות לכל דבר. הן

הקן המתרוקן, קורונה, הפתעה – מה הקשר ?? ראשית, השתיים הראשונות: הקן המתרוקן וקורנה,מכילות את אותן האותיות 🙂שנית, מסתבר שכשאתה חולה קורונה, וצריך בידוד,יש משהו מאוד מועיל בקן שהתרוקן.וההפתעה המרגשת ? – תגיע בסוף… אז גם יומי הגיע,להיות קורונאית מן השורה 🙂וכשנודע לחבריי ולמשפחה,קיבלתי כל מיני הערות, בקשות, שאכתוב על זה בבלוג."גם הקורונה זה זמן

לא תמיד קל לארגן יום כיף משפחתי.   אבל בסופו של דבר,כל הזמן שאני משקיעה – זה שווה את זה ! אז מה עושים כשרוצים שיהיה לנו זמן ביחד ? זה התחיל בהודעה ששלחתי במשפחתי,שאני רוצה לארגן לנו יומיים או אפילו שלושה של טיול משותף.ההודעה תמיד מגיעה "פתוחה" ובצורה של שאלה.אני מתחילה לגשש מי יוכל

"לא שופטים אנשים לפי הטעויות שלהם, אלה מה הם מוכנים לעשות כדי לתקן אותם."   וכמה טעויות עשיתי בחיי. התחתנתי בגיל צעיר מאוד. ולא לטעות הזו התכוונתי. זה היה מתוך בחירה. לא הייתי בהריון, לא כפו זאת עליי, אך שוב, זה היה נתיב חיי. ידעתי שמצפים ממני להתחתן, להקים משפחה, לבנות בית. ידעתי שמצפים ממני

כמה נקודות על זוגיות שיעזרו לנו לבנות טוב יותר את החיים שלנו יחדיו:   * בזוגיות אנחנו אחד למען מטרה אחת. לבנות בית יציב ואוהב, בהתחלה כזוג, ואז כמשפחה. * בזוגיות יש ללמוד להתמודד עם הפחדים שלנו. ולא להשליך אותם על בן הזוג שלנו. * בזוגיות צריך ליצור אחידות ולהתוות לנו דרך. להחליט שאנחנו יחד

אתם חושבים שרק לכם יש מריבות ? – טעיתם. זה היה יום שיגרתי של פעילות משותפת… הבוקר התחיל בקימה ב- 5:15.נסענו לכיוון שפיים.חבר טוב שלנו, שהוא גם מקבוצת הריצה,וגם חבר טוב לחיים,רץ באותו היום אולטרה.האולטרה שלו הייתה 50 ק"מ,והוא החליט לעשות זאת בחולות געש. אז כפי שבעלולי ואני צוברים ביחד חוויות,גם היום הזה היה אמור

הוא בריצה, אני בהליכה.אבל לא תמיד זה היה כך.   היו זמנים שישבתי בבית, חיכיתי, חשבתי, התבאסתי.הרגשתי כמו אישה קטנה, מחכה בבית שבעלולי יחזור.הייתי חסרת מעוף, חשתי מיותמת.ולא, אני לא מגזימה.היה לי קשה מאוד להיות לבד. בנוסף, לעיתים זו הרגשה לא נעימה,לחכות בבית לבן / בת הזוג.גם אם סומכים ב- 100% על בן הזוג,עולות מחשבות

סלסלת פיקניק מושקעת ! יש דבר כזה ! מה עורכים ומה לוקחים אתנו לטיול. טיול של יום, יומיים או אפילו לשבועיים.בארץ או בחו"ל ?לכל יציאה מהבית, יש את הרשימה שלה. יוצאים לטיול יומי, בחרתם לעשות פיקניק ? – איזה כיף… קצת טבע, שמש,ילדים מתרוצצים ופגישה עם חברים.לאו דווקא בסדר הזה.אבל מה שבהחלט בטוח זה שיש חופש